טוב, חבר'ה, בואו נדבר על זה ישר ולעניין, כי אני לא אחד שמסתיר את הביזיונות שלי. זה היה סופ"ש משעמם בתל אביב, העבודה הרגה אותי כל השבוע, אז החלטתי לקפוץ לחיפה – למה לא? שמעתי שיש שם דירות דיסקרטיות טובות, לא כמו ההמולה כאן. גולל באתר, רואה מודעה: "דירה דיסקרטית בשכונה שקטה בחיפה, בחורה חמה מחכה לך." תמונה של בחורה חמודה, שיער בלונדיני קצר, גוף רזה, חיוך מתוק. אני חושב לעצמי, נשמע מושלם – שכונה שקטה, לא סיכון להתקל במכרים, ועוד בחיפה, שזה שינוי נוף. שולח הודעה, היא עונה מהר: "היי, זמינה הערב, 400 שקל לשעה, כתובת אשלח כשתהיה קרוב." אני אומר לעצמי, קדימה, נוסע. לוקח את הרכב, נוסע צפונה, מוזיקה רועשת, חושב איך זה יהיה כיף פשוט – להירגע, לזיין קצת, ולחזור.
מגיע לחיפה בערב, השמש שוקעת, העיר נראית יפה מהכביש. היא שולחת כתובת: רחוב שקט בשכונת הדר או משהו דומה, לא זוכר בדיוק, אבל נשמע נורמלי. אני נוסע לשם, השכונה באמת שקטה – בתים ישנים אבל מטופחים, עצים, מכוניות חונות מסודר, אין רעש. בניין של ארבע קומות, דלת כניסה פשוטה, ללא שומר. אני חונה קצת רחוק, כי דיסקרטי, נכון? עולה במדרגות לקומה שנייה, דופק בדלת. היא פותחת – וואו, הבחורה חמודה, בת 23 בערך, לבושה בחלוק קצר, רגליים ארוכות, פנים מתוקות עם איפור קל. "היי, בוא תיכנס," היא אומרת בקול רך, מחייכת. אני נכנס, ופה מתחילה ההפתעה. חשבתי על דירה רגילה, אבל לא – הדירה קטנה, חדר אחד גדול שמשמש הכול: סלון, חדר שינה, מטבחון קטן בפינה. אבל העיצוב? כמו חדר משחקים משוגע. קירות מכוסים במראות מכל הצדדים, אפילו על התקרה! תאורה ורודה עמומה, כמו במועדון זול, ויש כיסא מוזר באמצע, אולי לסאדו או משהו, אבל לא נראה בשימוש. הרצפה עם שטיח פרווה ורוד, ויש בובות קטנות על המדף – כאילו מישהו ניסה להפוך את זה למשהו "סקסי" אבל יצא קריפי.
אני עומד שם, מסתכל סביב, פה שלי נפער. "וואו, זה... מעניין," אני אומר, מנסה לא לצחוק. היא צוחקת, "כן, הבעלים עיצב ככה, כדי שיהיה 'מיוחד'. בוא, תשב." אנחנו מתיישבים על המיטה הגדולה, שגם לה יש מראה מול. היא מתחילה לשאול "מה אתה אוהב?", ואני אומר "סתם, כיף רגיל." היא מתקרבת, מנשקת אותי, הידיים שלה עליי, וזה נחמד – היא יודעת מה היא עושה, רכה אבל נחושה. אנחנו מתפשטים, אני מלטף אותה, השדיים שלה קטנים אבל יפים, היא גונחת קצת. אבל אז אני מסתכל הצידה – ורואה את עצמי במראה, עירום, עם הבטן הקטנה שלי, נראה כמו אידיוט. אני צוחק פתאום, "סליחה, זה המראות..." היא צוחקת גם, "כן, כולם מגיבים ככה בהתחלה." אנחנו ממשיכים, היא יורדת עליי, פה חם ורטוב, אני סוגר עיניים כדי לא לראות את ההשתקפויות. אבל כשאני פוקח, אני רואה את עצמי מכל זווית – מאחור, מלמעלה, זה כמו בסרט פורנו זול, אבל אני הכוכב הלא מושלם.
אני מנסה להתרכז, הופך אותה, נכנס בה מאחור – סקס טוב, היא צמודה, תחת יפה, אבל כל הזמן אני רואה את הפנים שלי במראה, נראה מצחיק, עם הבעות מוזרות. אני צוחק שוב, "פאק, אני נראה כמו קוף!" היא צוחקת, "תפסיק, אתה חמוד." אבל זה הורס לי את הריכוז, אני יוצא, אנחנו צוחקים יחד. "בוא נשנה תנוחה," היא אומרת, שמה אותי למטה, יושבת עליי, רוכבת חזק. הגוף שלה זז יפה, אבל במראה על התקרה אני רואה הכול – את התחת שלה, את עצמי, זה מוזר אבל גם מגרה. אני גומר מהר, היא אחריי, שוכבים, צוחקים. "זה היה מצחיק," אני אומר, "חשבתי ששכונה שקטה פירושה דירה נורמלית." היא צוחקת, "כן, אבל זה מה שיש, הבעלים חושב שזה סקסי." אנחנו מדברים קצת, היא מספרת שהיא עובדת כאן חודשיים, גרה במקום אחר, זה רק עבודה. אני חושב לעצמי, וואו, טוויסט – שכונה טובה, בניין נחמד, אבל בפנים קרקס מראות.
אחרי זה, אני מתלבש, משלם, יוצא. בדרך למטה, אני צוחק לבד – איך תמיד אני נופל לדברים כאלה? חשבתי על רגיעה, קיבלתי מופע מראות. אבל hey, זה היה כיף, בסופו של דבר. למדתי ששכונה שקטה לא מבטיחה דירה נורמלית – צריך לשאול על העיצוב לפני. או שלא, כי ההפתעות האלה עושות את הסיפורים. אני נוסע חזרה, חושב לספר לחבר'ה, אבל הם יצחקו עליי. נו טוב, זה אני.
טוב, אבל בואו נחזור רגע אחורה, כי הסיפור לא היה כל כך פשוט כמו שזה נשמע. אחרי שגמרנו על המיטה, עם כל המראות האלה מסביב שגרמו לי להרגיש כמו כוכב פורנו זול, שכבנו שם עירומים, מזיעים, צוחקים. היא, הבחורה החמודה עם השיער הבלונדיני הקצר, קוראים לה מיה או משהו כזה, אמרה "אתה בסדר? רוב הבחורים אוהבים את המראות." אני צחקתי, "כן, אבל אני נראה כמו אידיוט, עם הבטן הזאת והפנים המוזרות." היא ליטפה לי את החזה, "תפסיק, אתה חמוד, וזה כיף לראות הכול." אנחנו דיברנו קצת, היא סיפרה שהדירה שייכת לבחור שמשכיר אותה לכמה בנות, והוא חשב שהעיצוב הזה ימשוך לקוחות "מיוחדים". "מיוחדים? כמו סוטים?" שאלתי, והיא צחקה, "לא, סתם כאלה שאוהבים משהו שונה. אבל רובם כמוך – צוחקים בהתחלה." אני חשבתי לעצמי, וואו, שכונה שקטה בחיפה, בניין נורמלי, ופתאום אני בפנטזיה ורודה עם מראות. זה כמו שהחיים שלי תמיד – חושב על משהו רגיל, מקבל טוויסט משוגע.
אחרי כמה דקות, קמנו, התקלחנו יחד במקלחת הקטנה שהייתה בפינה, גם לה מראה גדולה מול. "עכשיו אני רואה את התחת שלי במקלחת," אמרתי, והיא צחקה, סיבנה אותי, "תהנה, זה חלק מהחבילה." המים חמים, היא צמודה אליי, אבל אני לא יכולתי להפסיק לצחוק. יצאנו, התלבשתי, שילמתי לה את ה-400, הוספתי טיפ כי היא הייתה נחמדה, ונפרדנו בחיבוק. יצאתי מהדירה, ירדתי במדרגות, והשכונה עדיין שקטה – איזה זקן יושב על ספסל, כלב נובח מרחוק, הכול נורמלי. נכנסתי לרכב, התנעתי, ונסעתי קצת סביב חיפה כדי להירגע. חשבתי על כל הערב – הגעתי מצפון, חיפשתי דיסקרטי, קיבלתי קרקס. אבל hey, הסקס היה טוב, היא חמודה, והצחוקים עשו את זה זכור. בדרך חזרה לתל אביב, עצרתי בתחנת דלק, קניתי קפה וסיגריה, יושב שם ומסמס לחבר: "תגיד, היית פעם בדירה עם מראות בכל מקום?" הוא ענה "לא, למה?" ואני כתבתי "סתם, סיפור ארוך." לא סיפרתי, כי הם יגידו שאני משוגע.
למחרת בבוקר, קמתי במלון קטן שהזמנתי בחיפה, כי לא רציתי לנסוע בלילה. אכלתי ארוחת בוקר, חביתה עם לחם, חושב על הדירה ההיא. החלטתי לבדוק עוד פעם – אולי זה לא היה כל כך גרוע? גלשתי באפליקציה, ראיתי מודעות אחרות בחיפה, אבל נזכרתי בשכונה – היא באמת הייתה נחמדה, עם גינות קטנות, חנויות סגורות בערב, אין רעש מהכביש. הבניין עצמו – ישן, משנות ה-70 אולי, אבל צבוע טרי, מדרגות נקיות, אין גרפיטי. אבל בפנים? הדירה קטנה, אולי 30 מטר, חדר אחד עם מיטה גדולה שתופסת חצי, ספה קטנה, טלוויזיה ישנה, ומטבחון עם כיור ומיקרו. אבל המראות – אלוהים, מראות על כל קיר, אפילו דלת הארון מראה, והתקרה! תאורה ורודה מהמנורות, כמו בבר זול, ושטיח פרווה על הרצפה שדבק לרגליים. היה ריח של בושם זול מעורבב עם חומר ניקוי, לא רע אבל מוזר. הכיסא ההוא באמצע – נראה כמו כיסא עינויים, עם רצועות, אבל היא אמרה "לא משתמשים, סתם לעיצוב." אני צחקתי שוב, כי זה השפיע על כל החוויה – במקום להירגע, הייתי עסוק בלראות את עצמי, להרגיש כמו בסרט.
חשבתי על איך זה שינה את הסקס – בהתחלה זה היה מגרה, לראות אותה מכל זווית, את הגוף שלה זז, אבל אחר כך זה הפך למצחיק, כי ראיתי את הפגמים שלי, את ההבעות. "פעם הבאה תסגור עיניים," אמרה לי מיה, אבל זה לא עזר. בסוף זה הפך לחוויה מצחיקה, לא סקס רציני, יותר כמו משחק. למדתי משהו – כשאתה הולך לדירה דיסקרטית, תשאל על הפנים, לא רק על השכונה. כי שכונה טובה בחיפה, עם אווירה שקטה, לא מבטיחה דירה נורמלית. פעם קודמת, הלכתי לדירה בתל אביב, שכונה רועשת, אבל הדירה הייתה גדולה, נקייה, רגילה – סקס טוב בלי דרמות. כאן? הפתעה. אבל hey, זה מה שהופך את זה לכיף – ההפתעות. אם הכול היה צפוי, לא היה סיפור.
אחרי הארוחה, יצאתי לטייל קצת בחיפה – הלכתי לכרמל, ראיתי את הנוף, חשבתי אם לחזור לדירה ההיא. לא, אבל אולי לאחת אחרת. גלשתי שוב, ראיתי מודעה לדירה בשכונה אחרת, אבל ויתרתי – נסעתי חזרה. בדרך, עצרתי באיזה חוף קטן, ישבתי על החול, צחקתי על עצמי. "אתה אידיוט, תמיד נופל לדברים מוזרים." כן, אבל זה אני. ועצה: אם אתם בחיפה, תבחרו שכונה שקטה, אבל תשאלו תמונות של הדירה. או שתלכו על עיוור, כי מי יודע, אולי תצחקו טוב.
טוב, אבל בואו נסיים את הסיפור הזה כמו שצריך, כי זה לא נגמר עם הנסיעה חזרה מתחנת הדלק. אחרי שישבתי שם על החול בחוף הקטן ליד חיפה, צוחק על עצמי ועל הדירה המשוגעת ההיא עם המראות, החלטתי לא לוותר – אולי יש עוד מה לספר. קמתי, ניערתי את החול מהמכנסיים, וחזרתי לרכב. בדרך חזרה לתל אביב, הטלפון צלצל – מספר לא מוכר. עניתי, וזה מיה, הבחורה מהדירה. "היי, זה אתה מהערב? שכחת את השעון שלך כאן." אני צחקתי, "פאק, כן, השעון! איך לא שמתי לב?" היא אמרה "בוא תקח אותו, אני כאן עוד שעה." אני חשבתי רגע – חוזר לדירה ההיא? עם המראות? אבל hey, למה לא? סיבוב פרסה, נוסע חזרה לשכונה השקטה. השכונה עדיין נראית אותו דבר – שקטה, נחמדה, אורות רחוב צהובים, אנשים הולכים עם כלבים, הכול נורמלי כמו פרסומת לשכונה טובה. הבניין – אותו בניין ישן אבל מטופח, מדרגות נקיות, דלת כניסה פשוטה בלי פעמון.
עולה שוב לקומה שנייה, דופק, היא פותחת בחלוק אחר, מחייכת "חזרת? טוב, בוא תיכנס." אני נכנס, והדירה – אותה דירה קטנה, 30 מטר בערך, חדר אחד שמשמש הכול. המראות בכל מקום, תאורה ורודה עמומה, שטיח פרווה על הרצפה, הכיסא המוזר באמצע, בובות על המדף. אבל עכשיו, בלי הלחץ של הסקס, אני מסתכל טוב יותר – המטבחון קטן אבל נקי, כיור בלי כלים מלוכלכים, מיקרו נקי, מקרר קטן עם בקבוקי מים. הספה ישנה אבל נוחה, טלוויזיה על הקיר, ויש חלון קטן עם וילון ורוד שמסתיר את הרחוב. "הנה השעון," היא אומרת, מושיטה לי אותו מהשידה ליד המיטה. אני לוקח, "תודה, לא שמתי לב." אבל במקום ללכת, אני אומר "תגידי, אפשר כוס מים?" היא צוחקת, "ברור, שב." אנחנו יושבים על הספה, היא מביאה מים, ומדברים. "איך זה לעבוד כאן?" אני שואל, והיא מספרת – "זה בסדר, השכונה שקטה, אין בעיות עם שכנים, הבניין ישן אבל בטוח. הבעלים גר למעלה, שומר על הדברים." אני חושב, וואו, הבעלים כאן? זה מסביר את העיצוב המוזר – בטח הוא חושב שזה סקסי.
אנחנו ממשיכים לדבר, היא מספרת על עצמה – "אני בת 23, גרה בצפון, מגיעה לכאן כמה ימים בשבוע. זה כסף טוב, אבל לא לנצח." אני מספר על העבודה שלי בתל אביב, איך אני נוסע לחיפה כדי לשנות אווירה. "השכונה כאן נחמדה," אני אומר, "לא ציפיתי לדירה כזאת." היא צוחקת, "כן, כולם אומרים. אבל תראה, המראות עוזרות – רואים הכול, זה מגרה." אני צוחק, "לי זה גרם לצחוק, ראיתי את עצמי כמו קוף." היא לוקחת לי את היד, "בוא, ננסה שוב, בלי צחוקים." אני חושב, למה לא? כבר כאן. אנחנו מתקרבים, מנשקים, היא מורידה את החלוק, גוף רזה, עור חלק. אנחנו עוברים למיטה, אני מלטף אותה, היא יורדת עליי שוב, פה חם, לשון משחקת. אבל עכשיו, עם המראות, אני מנסה להנות – רואה את הגוף שלה זז במראה, את התחת שלה, זה באמת מגרה. אני הופך אותה, נכנס בה, זיין חזק, היא גונחת "כן, ככה", ואני רואה אותנו במראה על התקרה, כמו סרט. זה מוזר אבל לוהט, אני גומר בפנים, היא אחריי, צוחקים שוב.
שוכבים שם, אני מסתכל סביב – הדירה קטנה, אבל עכשיו זה נראה פחות מוזר. התאורה הוורודה נותנת אווירה רומנטית, המראות מוסיפות תחושה של מרחב, למרות שהחדר צפוף. יש ריח קל של בושם, לא כבד, והשטיח נעים לרגליים. "זה לא רע," אני אומר, "אחרי שמתרגלים." היא צוחקת, "כן, כמה לקוחות חוזרים בגלל זה." אנחנו קמים, מתקלחים שוב, הפעם בלי צחוקים, רק נהנים מהמים. יוצא, נפרד בחיבוק, "תבוא שוב?" היא שואלת. אני אומר "אולי, אם אשכח משהו." יורד למטה, השכונה שקטה, לילה, כוכבים מעל חיפה. נוסע חזרה, הפעם סופית, חושב על הכול. שכונה נחמדה, בניין מטופח, אבל דירה עם עיצוב משוגע – מראות, ורוד, כיסא מוזר. זה שינה את החוויה – מהסקס רגיל למשהו מצחיק, אחר כך מגרה. למדתי ששכונה טובה לא מבטיחה דירה נורמלית, אבל לפעמים ההפתעה טובה.
בבית בתל אביב, יושב על הספה, שותה בירה, כותב ביומן – כן, יש לי יומן, אל תצחקו – על חיפה והדירה. פעם קודמת הלכתי לדירה בנתניה, שכונה גרועה, דירה גדולה אבל מלוכלכת, נגמר רע. כאן? שכונה טובה, דירה קטנה אבל נקייה, עם טוויסט. צחקתי על עצמי, "תמיד אתה מוצא את המוזרויות." אבל זה כיף, כי סיפורים כאלה עושים את החיים מעניינים. עצה אחרונה: כשאתם בוחרים דירה דיסקרטית, תסתכלו מעבר לשכונה – שאלו על הפנים, או תלכו על ההפתעה. אני, בכל מקרה, כבר מתכנן את הביקור הבא בחיפה. אולי אותה דירה, כי למה לא? המראות גורמות לך לראות את עצמך באור חדש, תרתי משמע. צוחק שוב, כי זה החיים שלי – דירות מוזרות בשכונות שקטות, עם הרבה אירוניה. וזה בסדר, כי מי רוצה נורמלי?
