יא, חבר'ה, תקשיבו לסיפור הזה כי הוא ממש הזוי, כמו כל הטיולים שלי בישראל – מתחילים פשוט ומסתיימים במשהו שלא ציפיתי לו בכלל. אני בן 28, נוסע המון, והפעם הגעתי לאילת כי רציתי קצת ים, שמש, ולהירגע מהחום של הקיץ. אילת זה מקום כזה, חם כמו תנור, אבל יש שם אווירה של חופש, מלונות, טיילת, וכל מיני סלונים שמציעים עיסויים. אני לא אחד שמתכנן, פשוט הלכתי ברחוב, ראיתי שלט "עיסוי אירוטי – רגיעה מושלמת", וחשבתי לעצמי "יאללה, אחרי יום של שמש, מגיע לי קצת פינוק." נכנסתי, המקום נראה סטנדרטי – קבלה קטנה, ריח של שמנים, מוזיקה רגועה ברקע. הבחורה בקבלה, נראית מקומית, שואלת "מה תרצה? עיסוי רגיל או... משהו מיוחד?" אני צוחק, "המיוחד, כמובן." שילמתי 300 שקל, והיא מובילה אותי לחדר אחורי.

החדר חשוך קצת, מיטת עיסוי באמצע, נרות, מגבות, וריח של לבנדר מעורב בחום של אילת. "תתפשט ותשכב," היא אומרת, יוצאת. אני מתפשט, שוכב על הבטן, מכסה את התחת במגבת, וחושב "זה יהיה נחמד, חצי שעה ודי." פתאום נכנסת הבחורה – נקרא לה שירה, בערך 24, גוף חטוב, שיער חום גלי, לובשת חולצה צמודה ומכנסיים קצרים. "היי, אני שירה, נתחיל?" היא אומרת בקול רך, מתחילה לשפוך שמן על הגב שלי. הידיים שלה חמות, מתחילה לעסות לאט, מהכתפיים למטה, לוחצת חזק אבל נעים. "אתה מתוח," היא אומרת, "מה עשית היום?" אני מספר לה על הטיול, "שחיתי בים, חם פה כמו בגיהנום." היא צוחקת, "כן, אילת קיץ זה קשה, אבל אני רגילה."

העיסוי זורם, היא עוברת לרגליים, מלטפת קצת יותר מדי גבוה, ואני מרגיש איך זה מתחיל להיות אירוטי – נגיעות קלות, שמן חם זולג, המוזיקה ברקע הופכת לסקסית יותר. "תתהפך," היא אומרת אחרי רבע שעה, ואני מתהפך, המגבת עדיין עליי, אבל היא מושיטה יד, מלטפת את החזה, יורדת למטה. "זה חלק מהעיסוי?" אני שואל בצחוק, והיא קורצת, "בטח, האפי אנד." הידיים שלה מקצועיות, מתחילה לעסות שם, לאט, חזק, ואני נאנח, סוגר עיניים. החום בחדר עולה, השמש מאילת נכנסת דרך החלון, ואני מרגיש זיעה. "אתה אוהב?" היא לוחשת, ואני מהנהן, "כן, אל תפסיקי." אבל היא לא מפסיקה, ממשיכה, הופכת את זה ליותר – מורידה את המגבת, יורדת עם הפה, ואני בפה פתוח, "וואו, זה יותר מהאפי אנד."

העניינים מתחממים, היא מתפשטת חלקית, עולה עליי, והעיסוי הופך לסקס מלא – היא זזה לאט, לוחצת עם הידיים על החזה שלי, כאילו ממשיכה לעסות תוך כדי. "זה חלק מהשירות?" אני צוחק, והיא צוחקת בחזרה, "ללקוחות נחמדים, כן." זה פרוע, חם, הזיעה זולגת, החדר מלא ריח של שמן וגופות. היא לא ממהרת, זזה לאט, משנה תנוחות, ואני חושב "פאק, זה נמשך יותר ממה שציפיתי." השעה עוברת, אבל היא ממשיכה, מלטפת, מנשקת, הופכת אותי שוב על הבטן ומעסה את הגב תוך כדי שהיא עליי. "את לא עייפה?" אני שואל, והיא אומרת, "לא, אני אוהבת את זה, תירגע." החום מאילת מכה בי, הראש קצת מסתובב, אבל זה נעים, איטי, כמו עיסוי אינסופי עם טוויסט סקסי.

בשלב מסוים אני מסתכל על השעון – עברה שעה, והיא עדיין לא מפסיקה, ממשיכה לזוז, ללחוץ, לסובב. "יאללה, זה נמשך יותר מדי," אני צוחק בלב, אבל נהנה. היא מתחילה לספר לי על לקוחות – "יש אחד שבא כל שבוע, רוצה רק רגליים, משוגע." אני צוחק, "והוא משלם על זה?" היא מהנהנת, "בטח, כולם משלמים." הסיפורים שלה מצחיקים, על זקן שישן באמצע, על תייר שברח בלי לשלם. "את רואה הכל כאן," היא אומרת, תוך כדי שהיא מעסה לי את הכתפיים מלמעלה. אני שוכב שם, עייף מהחום, אבל צוחק, כי חשבתי שזה יהיה 20 דקות ודי, והנה אני כאן, נמשך כמו סרט ארוך. החדר חם, השמש שוקעת בחוץ, ואני מרגיש כאילו הזמן עצר – עיסוי אירוטי שהפך למשהו הרבה יותר, עם שירה שפשוט לא מרפה. פאק, זה היה הפתעה, אבל טובה.

והעיסוי האינסופי הזה רק המשיך, כאילו שירה החליטה שהיום זה מרתון ולא ספרינט, והחום באילת רק הוסיף לזה – החדר מרגיש כמו סאונה, זיעה זולגת לי מהמצח, אבל היא זזה לאט, לוחצת עם הידיים על הנקודות הרגישות, מנשקת לי את הצוואר תוך כדי. "תירגע, אל תמהר," היא לוחשת, ואני צוחק חלש, "אני רגוע, אבל זה נמשך כבר שעה, לא?" היא מגחכת, "מה אכפת לך? תהנה." הגוף שלה חם, רך, היא יורדת שוב עם הפה, לאט, מקצועית, ואני סוגר עיניים, מרגיש איך כל הגוף רוטט. אבל בראש אני חושב "יאללה, חשבתי שזה יהיה האפי אנד מהיר, 10 דקות ודי, והנה אני כאן, נמס בחום הזה כמו גלידה." היא עולה שוב, זזה עליי בקצב איטי, ידיים מעסות את החזה, כאילו זה עדיין עיסוי, אבל ברור שזה מזמן עבר לסקס מלא.

אנחנו משנים תנוחות – היא מושכת אותי לקצה המיטה, יושבת עליי הפוך, זזה חזק יותר, נאנחת "כן, ככה טוב," ואני תופס אותה במותניים, דוחף, אבל העייפות מהחום מתחילה להכות. אילת בקיץ זה רוצח, השמש לא נותנת מנוחה אפילו בערב, והחדר בלי מזגן חזק, רק מאוורר שמזיז אוויר חם. "את לא עוצרת?" אני שואל בצחוק, מתנשף, והיא צוחקת, "למה? יש לך משהו דחוף?" היא מסובבת אותי שוב על הבטן, שופכת עוד שמן, מעסה את הגב, אבל הידיים יורדות נמוך יותר, מלטפות, והסקס חוזר – הפעם מאחור, היא נשענת עליי, זזה לאט, לוחשת "תרגיש את השרירים משתחררים." אני צוחק, "כן, משתחררים לגמרי, אבל הראש שלי מסתובב מהחום."

תוך כדי היא מתחילה לספר עוד סיפורים על לקוחות – "יש לי אחד, תייר מרוסיה, בא כל חודש, רוצה רק עיסוי רגליים, שעתיים, בלי סקס, רק רגליים." אני צוחק, "משוגע, משלם על זה?" היא מהנהנת, זזה חזק יותר, "בטח, 500 שקל, יושב ומדבר על החיים שלו." עוד סיפור – "פעם בא זקן, 70 פלוס, נרדם באמצע ההאפי אנד, נחרק כמו טרקטור, הייתי צריכה להעיר אותו." אני מתגלגל מצחוק, אבל תוך כדי דוחף חזק, "פאק, איזה סיפורים." היא צוחקת, "כן, ויש אחד שמביא מתנות, פרחים, כאילו זה דייט." הסיפורים האלה מצחיקים אותי, הופכים את כל העניין למשהו חברי, לא רק סקס – היא ממשיכה לזוז, ידיים בכל מקום, ואני מרגיש כאילו אנחנו בחברה טובה, אבל הגוף עייף, החום לוחץ על הראש.

אנחנו עוברים למקלחת קטנה בצד החדר – "בוא נתקרר," היא אומרת, פותחת מים, אבל באילת המים פושרים, לא קרים. אנחנו נכנסים יחד, היא סבונית אותי, ידיים חלקות, מלטפת בכל מקום, והסקס ממשיך שם – נגד הקיר, רטובים, זיעה מעורבת במים. "אתה חזק," היא אומרת, נאנחת, ואני עונה, "כן, אבל החום הורג אותי." היא צוחקת, "תחשוב על זה כסאונה סקסית." אנחנו יוצאים, חוזרים למיטה, והיא ממשיכה לעסות – רגליים, ידיים, כאילו לא נגמר. השעון מראה כבר שעה וחצי, ואני חושב "זה נמשך יותר מדי, אבל כיף." היא מספרת על לקוח משונה אחר – "בחור צעיר, רוצה שאשיר לו תוך כדי, שירי ילדים, משלם כפול." אני צוחק חזק, "את שרה?" היא מגחכת, "בטח, כסף זה כסף." הסיפורים האלה גורמים לי לשכוח מהעייפות, אבל הראש מתחיל לכאוב קלות, מהחום והמאמץ.

בסוף היא מאטה, שוכבת לידי, מלטפת בשקט, המוזיקה ברקע נרגעת. "אתה בסדר?" היא שואלת, ואני אומר, "כן, אבל לא ציפיתי שזה יהיה כל כך ארוך." היא צוחקת, "רובם רוצים מהר, אתה נראית כמו אחד שיכול להתמודד." אני חושב לעצמי "פאק, זה היה הפתעה, חשבתי על עיסוי קצר, והנה אני כאן, אחרי שעתיים של מרתון." החום מאילת עדיין לוחץ, אבל הגוף רגוע, שרירים משוחררים, והסיפורים שלה מצחיקים אותי עדיין. אנחנו שותים מים קרים מהמקרר הקטן, יושבים על קצה המיטה, והיא ממשיכה – "פעם בא זוג, רצו עיסוי משותף, אבל הבחור קינא והלכו באמצע." אני צוחק, "דרמה." זה הופך את כל החוויה למשהו זכור, לא סתם עיסוי – ארוך, לוהט, מצחיק.

והעיסוי הארוך הזה רק נמשך, כאילו שירה קיבלה משימה להרוג אותי בעונג, והחום באילת לא נותן מנוחה – אני שוכב שם על המיטה, זיעה זולגת, והיא ממשיכה ללטף, ללחוץ, לסובב אותי כמו בובה. "בוא נעשה עוד סיבוב," היא אומרת, קמה, מושיטה יד, ואני קם לאט, הרגליים רועדות קצת מהמאמץ והחום. אנחנו עוברים לספה קטנה בפינת החדר, היא יושבת עליי, זזה לאט, ידיים מעסות את הכתפיים תוך כדי, "תרגיש איך זה משחרר." אני נאנח, "כן, אבל הראש שלי כבר כואב מהחום הזה." היא צוחקת, "תשתה עוד מים, זה אילת, כולם ככה." המוזיקה ברקע נרגעת עוד יותר, איזה צלילי גלים מעורבים בגיטרה רכה, והחדר מרגיש כמו בועה – חם, לח, אבל נעים בצורה משונה.

תוך כדי היא ממשיכה עם הסיפורים, כאילו זה חלק מהשירות – "יש לי לקוח, בחור עשיר מתל אביב, בא כל קיץ, רוצה עיסוי עם שמנים מיוחדים שהוא מביא, משהו עם זהב או משהו, ומדבר על העסקים שלו כל הזמן." אני צוחק, זז איתה בקצב, "והוא משלם על השיחה?" היא מהנהנת, "בטח, לפעמים יותר מהעיסוי." עוד סיפור – "פעם בא זוג תיירים, היא רצתה לראות, הוא עיסה אותי, אבל בסוף הם רבו והלכה דרמה." אני מתגלגל מצחוק, "פאק, זה כמו סרט." היא צוחקת איתי, זזה חזק יותר, ואנחנו גומרים שוב, מתנשפים, שוכבים על הספה הצרה, הגוף דבוק בגלל הזיעה. "את משוגעת," אני אומר, והיא קורצת, "כן, אבל אתה נהנה, נכון?" אני מודה, "בטח, אבל לא ציפיתי למרתון."

אנחנו קמים, היא מושיטה לי מגבת, "תתנגב, חם פה." אני מנגב את הפנים, מרגיש את כאב הראש הקל פועם, מהחום והמאמץ, אבל הגוף רגוע כמו שלא היה מזמן – שרירים רופפים, ראש נקי מדאגות. היא לובשת חלוק דק, יושבת לידי, מציתה סיגריה, "רוצה?" אני מנער ראש, "לא, תודה." אנחנו מדברים עוד קצת – היא מספרת על אילת, "עיר של תיירים, כולם באים להירגע, אבל החום הורג." אני מסכים, "כן, חשבתי על עיסוי קצר, 20 דקות, ויצאתי לים." היא צוחקת, "רואה? קיבלת בונוס." הסיפורים שלה מצחיקים אותי, על לקוח שמבקש עיסוי עם מוזיקה קלאסית ומדבר על פילוסופיה, "הוא חושב שהוא אריסטו, אבל משלם טוב." אני צוחק, "את רואה את כל המשוגעים."

בסוף אני מסתכל על השעון – כמעט שעתיים וחצי, פאק, זה היה ארוך כמו יום עבודה. "טוב, אני צריך ללכת," אני אומר, קם, מתלבש לאט, הגוף כבד אבל רגוע. היא מלווה אותי לדלת, מחבקת קלות, "תחזור, בפעם הבאה קצר יותר אם תרצה." אני צוחק, "אולי, אבל זה היה הפתעה נחמדה." יוצא מהסלון, הרחוב באילת חם עדיין, השמש שקעה אבל האוויר לח, אני הולך למלון, מרגיש כאב ראש קל פועם, אבל צוחק לעצמי – "יאללה, חשבתי על האפי אנד מהיר, והנה קיבלתי עיסוי אינסופי עם סיפורים מצחיקים." זה היה פרוע, ארוך, לוהט, ואני יצאתי משם רגוע אבל עייף, עם טעם של הפתעה בפה. מי יודע, אולי בפעם הבאה אבקש קצר, אבל יאללה, האירוניה – עיסוי שהתארך יותר מדי, והחום רק הוסיף, אבל בסוף זה מה שהופך את הטיולים לכיפיים, לא? צחקתי כל הדרך למלון, כי בסוף אני תמיד מסתבך במשהו ארוך ממה שתכננתי.